תופעה זו של שחיקת מטפלים מוכרת וידועה בקרב כל העובדים בתחום הטיפול עם אנשים –רופאים, אחיות , עובדים סוציאליים ומטפלים רגשיים. אנו עובדים עם אנשים שסובלים, לעיתים אפילו סבל קשה מאוד ויש לכך השפעה מצטברת במשך השנים. בישיבות הדרכה לצוות ניכר הדבר גם באופן הצגת המקרה, לעיתים קרובות, המטפל /ת הפך לאדם מרוחק, עייף ולעיתים נטול מוטיבציה. הוא עושה עבודתו בצורה טובה ומספקת, אך משהו חסר, משהו מאוד מהותי, ויש תחושה של ריקנות ומכניות במקום שהייתה צריכה להיות חיוניות ואנרגיה אמתית של עשיה.

ישנם משברים שונים היכולים לפקוד את המטפלות כתוצאה מהעבודה הטיפולית, והמשברים נגרמים ע”י שחיקה טראומטיזציה משנות או עקיפה, כפי שהשם האנגלי אומר: תשישות החמלה וכן ישנם קשיים ומשברים של המטפל/ת שאינם קשורים לעבודה המקצועית, אך בהחלט, כמו שאר המשברים משפעים עליו.

בעצם אי אפשר לעסוק בסבל הזולת מבלי שמשהו ממנו ידבק בנו.

העבודה הטיפולי מעשירה ומרחיבה את הנפש של המטפל ומביאה לסיפוק ותחושת משמעות שהן הכרחיות לכל אדם, באשר הוא שמחפש את אושרו אך יחד עם זאת היא יכולה לשמש גם כחרב פפיות ולמצבים רגשיים ונפשיים קשים.

זהו מצב כרוני מתמשך של עייפות וחוסר שביעות רצון ומוטיבציה נמוכה במקום עבודה שאינה תסמונת הנמצאת רק אצל מטפלים. זו הפרעה פסיכיאטרית המוגדרת ב DSM ולכן קשה לאיתור ולאבחון ובטעות נגדיר אדם שסובל משחיקה כסובל מלחץ או דיכאון.

פעמים רבות נלוות לשחיקה בעיות גופניות בלתי מוסברות.

תסמונת זו מתפתחת לאורך זמן אך ברגע שהיא קיימת –קשה להחלים ממנה.

מעניין שתסמונת זו קיימת גם אצל מטפלים שעברו לעסוק במקצוע אחר

יש בה שלושה מרכיבים :

  1. תשישות רגשית –(“אין לי יותר כח לטיפולים האלה”)

ולתשישות זו מתלווים: גישה צינית ולעיתים עויינות, למטופלים וגם דימוי עצמי ירוד ,יאוש, חוסר בטחון ופסימיות.  

  • ניתוק רגשי – (עובד כמו אוטומט )

זה ניתוק פנימי והמטפל מרגיש קהה חושים, לא ממוקד, חסר מוטיבציה פנימית. המטופלים הופכים לתיקים או מקרים ללא מעורבות אישית ורגשית של המטפל.

  • ירידה ביעילות העבודה- מעניין לציין לפי מחקרים שנעשו כי דווקא המטפלים המסורים יותר –מועדים יותר לשחיקה. השחיקה אינה נגרמת דווקא מעודף עבודה (למרות שזה מעודד שחיקה ) אלא בפער שבין הציפיות של המטפל, למציאות הקשה בה הוא  פועל ומטפל.

החוקר פרוידנברגר (1780) מונה 12 שלבים בהתפתחות סינדרום השחיקה

  1. רצון  עז להוכיח את עצמך, משאלות אומנית פוטנטית להציל את המטופל ואת העולם.
  2. עבודה קשה, לפעמים בהתנדבות עצמית, או שהמערכת “מנדבת” אותו.
  3. הזנחת הצרכים האישיים, בתחומי המשפחה, החברה והבריאות. 
  4. העברת קונפליקטים מהעבודה –למשפחה.
  5. ארגון מחודש של הערכים: העבודה הופכת לחזות הכל, שלפניה נמדד הערך העצמי של המטפל.
  6. פיתוח חוסר סבלנות, חוסר משמעת, ציניות ותוקפנות בעבודה/בטיפול. 
  7. נסיגה: המטפל מפחית קשרים בין אישיים למינימום.
  8. שינויים בהתנהגות: תחושה של סגירות וחוסר ערך.
  9. דה –פרסונליזציה: איבוד הקשר הרגשי עם עצמו, וסביבתו מבוא לחיים מכאניים ומנותקים.
  10. ריקנות פנימית.
  11. דיכאון, חוסר תיקווה, ייאוש אדישות.
  12. מחשבות אובדניות ל”ע, נזקים נפשיים ופייזים שעשויים להביא להתמוטטות נפשית ופיזית.

כמובן שניתן לעצור תהליכים אלה !

שרור שהשחיקה הנפשית משפיע על הבריאות הפיזית של העובד.

לעיתיים השחיקה גורמת להתנהגויות מסכנות בריאות: כמו עישון יתר והתמכרויות.  

על שאר מרכיבי הבעיה וכיצד להתמודד עמה -במאמר הבא!


בברכה

 עו”ס אלי ברמן

מנהל מקצועי