סליחה, מותר לי להיות?

כולנו בטוחים בזכותנו להצליח, ואף להיכשל! אולם יש שבטוחים שאין להם במה להצליח. הם חסרי הגנה. מכורח המציאות הם מפעילים את מנגנון ההגנה העצמית שיגן עליהם מכף כל אויב וצר פוטנציאלי. להלן נלמד לזהותם ולהבין מה נשתנו אלו מאלו. ביטוח חיים.

נפתלי בחור נעים הליכות, חכם ומבין אשר לפניו, ישב מולי וגרם לרחמיי להיכמר וללבי לצאת אליו. האמת, לא הצלחתי מיד לרדת לשורש הבעי’. לכאורה היו לו, לנפתלי, את כל הנתונים להצליח ולפרוח, ובמקום זאת הוא ישב מולי כציפור שמוט כנפיים, מדוכדך ונטול חיות. דימויו העצמי ירוד עד לאפס ועד בכלל, אינו מסוגל להחליט אף החלטות פשוטות וזניחות, ואינו נותן לעצמו שום סיכויים להצליח במשהו. אפילו לשמוע על כך שאולי יום יבוא וגם קרנו יחל להפציע, גם אינו מוכן. כל ניסיונותיי לדובבו עלו בתוהו.
במשך זמן השיחה בינינו הוא ניסה לשכנעני ללא הרף – ואת זאת הוא עשה בצורה מעוררת ההתפעלות – עד כמה הוא לא מוצלח ומקרה אבוד וכו’, פשוט ‘כישלון מהלך’, כך סיכם לי את מצבו המר עם דמעות בעיניו. כאבתי את כאבו, וחשבתי כיצד ניתן לעזור לו.
בשלב מסוים שאלתי אותו: “הרי תודה לי שהדיאגנוזה שלך כלפיך לא באה כתוצאה מחוות דעת מקצועית כזו או אחרת… לא כ”כ ברור לי מהיכן אתה שואב את ידיעותיך המופלגות אודות מצבך השפל ונטול הסיכויים. הצעה פשוטה לי איפוא אליך: צא לשטח וערוך ניסוי בכוחותיך… ברצוני שתחזור אלי עם נתונים על בסיס עובדתי”. פניו שהחווירו באחת כבר כמעט גרמו לי להתחרט על מה שאמרתי, מה הייתה בפיו אם לא כך: “אני מ-פ-ח-ד להיכשל”…

*******

אמא, הַגָנָה בבקשה…

כולנו ללא יוצא מן הכלל, ירדנו לעולם כעוללים חסרי ישע, נצרכים, ותלויים לחסדיהם של אחרים; חסרי יכולת לדאוג ולהגן על עצמנו, וחשים בטוחים רק תחת סינרה של האם, ומאוחר יותר בתמיכתם של שני ההורים.
במשך תקופת הילדות קבלנו מהורינו מענה לכל מחסורנו, הן הפיזיים והן הנפשיים, דהיינו לא רק שלולא טיפולם המסור לא היינו מתפתחים מבחינה גופנית, אלא אף אם לא היינו מקבלים את החום והאהבה במידה הנדרשת; את התחושה שפורסים עלינו חסות ומגנים עלינו, הדבר היה יוצר בנו חסר נפשי שבמקרים קיצוניים אף עלול היה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים.

ילד בשנותיו המוקדמות שמטופל כיאות בכל צרכיו הן הפיזיים והן הנפשיים, מקבל בעקבות כך תחושת ביטחון והגנה שהוא כה זקוק להן, ולתודעתו נכנס שיש לו על מי לבטוח, ולכן אין לו גם ממה לפחד. בקיצור, הוא מפנים שהעולם אינו מקום מפחיד ומסוכן, אלא ההיפך, גם לו הזאטוט יש מקום משל עצמו שאינו נתון לויכוח, וזאת בזכות מה שהוא. וכך הוא לומד לאט לאט להכיר בערך העצמי שלו באופן נכון ובריא, עד שברבות הימים הוא יצליח לעמוד בכוחות עצמו.
אמנם אלו שלא קיבלו כראוי את החיבה והחום, ההערכה וההגנה, בשנותיהם המוקדמות, הם גם אלו שלא מפסיקים לחפש כל חור נידח לברוח אליו כדי להינצל מהעולם המאיים, וכאילו מרגישים צורך דחוף להתנצל על עצם נוכחותם… אין בהם כח לעמוד זקוף על זכויותיהם, ואין להם יסודות להישען עליהם. וכתוצאה מכך פיתחו הרגשת חוסר אונים ופחד מפני עולם מסוכן שאינו מסכים לקבל אותם אליו. הם חיים בהרגשה מתמדת שאין הם רצויים בסביבה, מיותרים, וודאי שלא שוויי ערך לאחרים.
המשוואה היא כזאת: כמה שיותר מעניקים לילד תחושה שאוהבים אותו, מעריכים אותו, ושנמצאים לידו ובשבילו מתי שרק יצטרך, כך יתפתחו אצלו הביטחון והאמונה בעצמו, ובזכותו להתקיים בעולם בתור בעל ערך משלו.

מי מוכן להגן עלי… – מה מסתתר מאחורי הפחד מכישלון?

היכן מתבטאת ההבדל בין מי שקיבל את כל צרכיו הנפשיים לבין מי שלא?
אדם שנסמך על שנות ילדות בריאות ומתוקנות, אחד שגדל בסביבה של אהבה והגנה, אינו עסוק כל העת בניסיונות הגנה על עצמו, ולא ירעד כעלה נידף שמא יתגלו חולשותיו הרבים. כתוצאה מכך לא יהסס לנסות דברים חדשים במטרה לבדוק את מידת הצלחתו בהם, כי הוא פשוט לא חושש מדי מ’מה יאמרו הבריות’ על כישלונותיו. הוא אינו מסתובב בתחושה שאסור לו לטעות, אלא מבין בבהירות בלתי ניתנת לערעור, שעם כל חולשותיו ומגרעותיו עדיין מקומו מובטח בסביבה האנושית כיתר האנשים בעולם, המורכבים אף הם ממעלות ו…חסרונות!.
אדם כזה, גם יגלה עד מהרה את הפוטנציאל האדיר הטמון בו; במה הוא מוכשר, במה כדאי לו להתמקד וכו’, ואט אט יגרוף עוד ועוד הצלחות. ובקיצור, יחיה כאן בעולם ע”פ היעוד שהועידו לו משמים, כשהוא נהנה מכל רגע…
לעומת זאת, אדם שלא קיבל את האהבה וההגנה שהיה זקוק להן, יתקשה מאוד להגיע להישגים בעלי ממש כתוצאה מהפחד התמידי המקנן בו, שמא לא ייראה במיטבו לרגע קט, ולא יקבל מהסביבה את ה’הסכמה’ שהוא אכן כאחד מהם ושווה ערך אליהם, ובאופן אינסטינקטיבי יתעורר בו אותה מסקנה הישנה שהוא מיותר בעולם… ההרגשה הזאת היא נוראה כ”כ עד שהוא מוכן לוותר על כל מה שניתן כדי לא להיתקל בה!. ולכן הוא יגלה קושי עצום לגשת אל דברים חדשים שאין הוא בטוח במאת האחוזים בהצלחתו בהם. כמה פשוט, כמה עצוב.
במקרים קשים יותר הוא אינו מרגיש בטוח מספיק גם בפעולות השגרתיות של החיי היומיום. קיים בו צורך נואש לוודא שאין הוא ללעג וקלס בין הבריות, אולי צוחקים למשובתו? אין כל פלא שאדם כזה לא יממש את הפוטנציאל שבו ואת כישרונותיו – שברוב המקרים הוא אפילו לא מודע לקיומם עקב אי שימוש – וכתוצאה מכך רק יחריפו הרגשותיו השליליות.

*******

“אני לא מסוגל” “אין לי סיכוי להצליח” “אני ממילא לא מתאים לכלום, למה שאנסה” – שומעים פתגמים כעין אלו לעיתים קרובות? קרוב לוודאי שמדובר בעוד ‘נפגע הגנה’ ברמה זו או אחרת. הבשורה הטובה היא, שניתן להיעזר ולצאת מכך לגמרי! אכן אין זה קל לשנות דפוסי חשיבה שמקורם בגיל הילדות ובדר”כ מדובר בתהליך ממושך, אך בעז”ה לאחר שעושים סדר במח ולאחר עבודה עקבית ניתן לבצע שינוי ולהכיר אדם חדש ואחר לחלוטין! לאחר שמבינים מה המקור של כל אותם תובנות שגויות, האדם לומד להעריך את עצמו בצורה בלתי תלויה עד שמפסיק להעניק לעצמו ציון ‘גרוע’ בכל תחום עוד טרם שניסה אותו.
…האם לא הגיע הזמן לשנס מותניים, להביט לעצמנו בעיניים, ולהכריז שאיננו זקוקים להגנה מאחרים הקרוצים מאותו חומר כשלנו, אלא אנו, ורק אנו נחליט מי אנו באמת! כמה חבל לתת לפרח לקמול ולפוטנציה לנבול רק משום שלא קיבלתי רשות מהשני שגם לי מותר! וכשנגיע למסקנה הנבונה הזו – רק השמים הם הגבול לאן שנוכל להגיע בעז”ה.
חשבו על כך….

מוגש ע”י: הרב אברהם ישעי’ה שטרן – מטפל רגשי ב’שערי הצלחה’ סניף בית שמש וסניף ירושלים.
לתגובות והארות: 1700077@gmail.com