טיפול באמצעות מוזיקה.
כל אדם בכל גיל, שנמצא במשבר, בין אם הוא פיזי או נפשי, חברתי או לימודי, משפחתי או בריאותי, כלכלי או רוחני, או תקשורתי, יוכל למצוא מזור לנפשו באמצעות מוזיקה. הדבר די מובן מאליו. המוזיקה והקצב מלווים מאז ומתמיד כל חברה וכל אוכלוסייה, בכל מקום בעולם. המוזיקה מדלגת מעל מהמורות וקשיים ומפגישה את האדם עם עצמו ועם אנשים אחרים במרחב נעים, לא מאיים והרמוני. המוזיקה מחברת אותנו למגוון רגשות אנושיים, מעוררת געגועים, אהבה, עצב ושמחה. לעיתים המוזיקה מרגיעה, לעיתים היא ממריצה. מוזיקה מסוגלת להעניק לנו כוח ואנרגיה לביצוע המטלות המוטלות על כתפינו, היא מסייעת להתגבר על פחד משתק, לצאת מהקונכייה ולממש את שאיפותינו. מן הצד השני מוזיקה מאפשרת לנו לנוח, להתרענן, להתנתק מהמציאות ולחלום. סוגי המוזיקה רבים ומגוונים וכך גם סוגי ההשפעה שיש למוזיקה על נפש האדם. למוזיקה יש כוח מרפא כי היא חודרת לנפש ולתת מודע ומשפיעה על האדם בצורה הישירה והמידית ביותר ולא בהכרח על ידי התערבות והתעמקות בנעשה בתוכו, אלא על ידי נגיעה חושית, הסחת דעת או שינוי כיוון. היא מעוררת את כוחות הדמיון והיצירה ונוטעת באדם תקווה.
התחומים בהם נעשה שימוש בתרפיה במוזיקה
השימוש בתרפיה במוזיקה צומח, מתפתח ומחולל נפלאות ב3 תחומי טיפול שונים:
- פסיכותרפיה.
- רפואה.
- החינוך המיוחד.
בשדה הפסיכותרפיה משתמשים במוזיקה בטיפול בילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים, הסובלים מבעיות רגשיות – נפשיות.
בשדה החינוך המיוחד הטיפול הוא נפשי – רגשי ו גם התנהגותי – חברתי.
והוא כולל גם נושאים הקשורים לתפישה, להבנה, לשפה ותקשורת וליכולת הלימודית.
בשדה הרפואי מטפלים באמצעות מוזיקה במגוון של בעיות בתחומים שונים:
בתחום התחושתי – מוטורי: השגת שליטה גופנית – תנועתית, שיווי משקל ואיזון, קואורדינציה גסה ועדינה ושיפור הדיבור.
בתחום הפיזיולוגי מטפלים בהסדרת בעיות נשימה, הרגעת קצב פעימות הלב וחיזוק המערכת החיסונית. בתחום הפסיכופיזיולוגי מטפלים בהפחתת כאב, הורדת רמת החרדה, רגיעה, הגברת רמת האנרגיה והפחתת מידת העייפות.
ההתפתחויות המזומנות למטופלים
בתחום הרגשי – נפשי אפשר לשפר את האמון בעצמך ובאחר, לחזק את הרגשת השייכות, ליצור חוויות של הצלחה וקבלה עצמית, להגביר את מוטיבציית העשייה והלימודים, לפתח את המודעות הרגשית, להשתחרר מכוחות הרסניים ולאמץ כוחות יצירתיים, להביע מגוון רגשות, כולל רגשות קשים ומכבידים כגון: זעם, קנאה ותסכול. ליצור איזון רגשי, לקבל אומץ להתנסות בדברים, להגביר את הביטחון העצמי, לפתח את האחריות ואת מידת העצמאות, לשמוח ולהפיק עונג מהחיים.
בתחום החברתי-התנהגותי אפשר לשפר לבלי הכר את מידת השליטה העצמית, את יכולת השיתוף הרגשי האישי, את המודעות העצמית והסביבתית, את מידת הרגישות לעצמי ולזולת, את היכולת ליצור קשר עין, את הערנות למתרחש מסביב, את יכולת הקבלה והנתינה, את היכולת לתת ולקבל ביקורת בונה ואת כישרון ההקשבה.
כל התחומים שצוינו כרוכים זה בזה, משפיעים זה על זה ואין באמת קווי הפרדה ביניהם.
התהליך הטיפולי
אבחון: ככל תהליך טיפולי, גם בתחום המוזיקה, הצעד הנדרש הראשון הוא אבחנה הכוללת שני מרכיבים עיקריים: 1. הגדרת הבעיה ומידת התאמת הטיפול במוזיקה לפתרונה 2. מידת ההתאמה של האדם לטיפול שכזה הדורש אהבה לנושא ומידה מסוימת של מוזיקליות.
מפגשי הכרות בין המטפל למטופל: במפגשים אלה נבדקים נטיות ליבו של המטופל, כלי הנגינה בהם הוא בוחר להשתמש, יחסו לקצב, למהירות, לעוצמה, לאחידות ולהרמוניה.
אלתור: החופש הניתן למטופל לבטא את עצמו באמצעות כלי מוזיקלי מוביל לכמה תוצאות מיטיבות: עצם הביטוי האישי הלא מילולי הפורץ לעיתים את גבולות המודעות והשליטה העצמית הוא טוב ומיטיב, מתן דרור ליצירתיות והתמונה הישירה שמתגלה למטפל וגם למטופל על מצבו הרגשי – נפשי, תורמת רבות לתהליך. בידי המטפל יש אמצעים להציב גבולות ברורים הקשורים לאלמנטים המוזיקליים הבסיסיים, לשמור על החוקים המוזיקליים וגם לפרוץ מהם בעת הצורך.
המוזיקה ככלי ליצירת תקשורת
כשהיכולת המילולית של המטופל לוקה בחסר, הקשר בינו למטפל נרקם אך ורק בעזרת המוזיקה. כשהיכולת המילולית של המטופל תקינה, נבנית התקשורת הטיפולית על שילוב בין השניים.
הטיפול מושתת על עשייה מוזיקלית המתבססת או על מוזיקה חיה, הווה אומר: נגינה, אלתור, ביצוע, הלחנה ושירה, או על האזנה למוזיקה מוקלטת. מוזיקה זו כוללת לעיתים שירים שמילותיהן אמורות לחזק את התהליך הטיפולי. המוזיקה המושמע ת בנויה גם על יצירות מוזיקליות ללא שירה, המבוצעות על ידי תזמורות, הרכבים קטנים או נגנים יחידים.
המוזיקה כראי לנפש:
לאלמנטים המוזיקליים יש משמעות פסיכולוגית המאפשרת להבין את נפש המטופל ולהשפיע עליה באמצעות התרגילים המוזיקליים.
הקצב: בגוף האדם טמון קצב פעימות לב קבוע, קצב נשימה קבוע, קצב דיבור קבוע ודופק קבוע. פעולות פיזיות משנות את הקצב, כך גם התחושות והרגשות. השימוש של המטופל בקצב ויחסו לזמן חושף את מורכבותו הרגשית ומאפשר יצירת שינוי. קצב קבוע מעניק למטופל קרקע יציבה ונוסך בו תחושת ביטחון ושליטה.
המהירות: כמו בנהיגה באוטו, כך גם בהפקת צלילים מכלי נגינה, המהירות נותנת אנרגיה, דוחפת קדימה ומעלה את רמת האדרנלין בגוף. מהירות גדולה מסייעת למי שזקוק לזה, אך היא גם עלולה להביא לאבדן שליטה. מהירות קטנה מאיטה את הפעולות, מרגיעה, מחזקת את תחושת השליטה ויוצרת איפוק. דרך האלתור מתגלה הנפש, מתגלים צרכיה ונבחרים דרכי הטיפול.
הסולמות: הסולמות הם צלילים עולים ויורדים במרווחים קבועים אשר מהם נרקמות כל המנגינות החושפות רגש זה או אחר. סולמות רבים יש בעולם המוזיקלי. היצמדות המטופל לסולם ולמנגינה שאינה משתנה וחוזרת על עצמה מעידה על הפחד הטמון בו להביע רגש נוסף. שינויים רבים מאוד בסולם מעידים על חוסר יציבות רגשית כך שאלמנט זה הוא כלי טיפולי להעשרת העולם הרגשי, לאיזון וליצירת מודעות.
ההרמוניה: דרך ההתמזגות של הצלילים זה בזה לטובת המנגינה יוצרת את כל האוירה שיכולה להיות שקטה או רעשנית, מתוחה או רגועה. ההרמוניות שיוצר המטופל מאפשרות לגלות מה הן עמדותיו לגבי הרגשות המובעים במנגינה. באמצעות העיסוק ביצירת ההרמוניה אפשר לחזק את הרגשות או להרגיעם, להרחיק אותם או להתבונן בהם מקרוב.
העוצמה: להפקת צלילים חזקים נחוץ כוח, נחוצה אנרגיה ומן הצד השני מוזיקה עצמתית מעצימה את תחושות הכוח והאנרגיה ולעיתים גם את תחושות השליטה והמחויבות. על פי מידות העוצמה, שבהן בוחר המטופל, אפשר להעריך את הרגש המושקע בנגינה ואת יכולת ההיסחפות של המנגן. ליכולת זו יש צדדים חיוביים ופחות חיוביים וזו הזדמנות להתייחס אליהם.
שימוש בדימויים ובסיפורים
העבודה על דימויים נעשית עם מוזיקה מוקלטת ועם מוזיקה חיה. ניתן להאניש את כלי הנגינה ולהגיע למחשבות ותכנים פנימיים נסתרים שבאמצעות נגיעה רכה ויצירתית בהם אפשר להתמודד עם מערכות יחסים בעייתיות, קונפליקטים ועוד.
תפקיד הפסנתר
זהו כלי העל! בלעדיו אי אפשר: הוא גדול, הוא מזמין לגשת אליו ולהפיק ממנו צלילים והוא נותן תחושה מכובדת למנגן. כל האלמנטים המוזיקליים באים לידי ביטוי בפריטה על פסנתר: קצב, מהירות, עצמה, מנגינה והרמוניה.
כמה מילים מסכמות
קשה לסכם: עולם המוזיקה, בהשוואה לכל עולם אמנותי אחר הוא כה גדול ועצום שבלתי אפשרי ברשימה אחת לכלול את כל הסגולות והאפשרויות המצויות בו לגילוי עצמי, לעיצוב, להדרכה, ליצירת משמעת, להנחלת ביטחון, שמחה ואושר, לשיתוף פעולה, לתקשורת, לקבלת תשומת לב, להבנת דברים ולהתפתחות רגשית, אינטלקטואלית ומוחית. יש במוזיקה מפתחות: מפתח פה ומפתח סול, התרפיה מעניקה למטופל מפתחות מרנינים לחיים.
יש במוזיקה סולמות: התרפיה מעניקה למטופל סולמות לעלות ולרדת ולשמור על שיווי המשקל.
יש במוזיקה צלילים אין ספור: הטיפול מעורר צלילים פנימיים בלתי מוכרים ומעשיר את עולמו הפנימי של המטופל. כך גם העבודה על ההרמוניות, מעירה את ההרמוניות הפנימיות המצויות באדם ומעשירה אותו בהרמוניות נוספות. מוזיקה היא כלי מופלא ומסתורי לגילוי ההרמוניות והצלילים שאליהם אנחנו באמת נמשכים ושאותם נרצה להפיק עוד ועוד בחיינו האמיתיים.
